1 כִּי־כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל־תִּזְרְע֖וּ אֶל־קֹצִֽים׃
1 כִּי כֹה אָמַר ה׳ וגו׳ נִירוּ לָכֶם נִיר. – הֱווּ לְמֵדִין מֵעוֹבְדֵי אֲדָמָה, שֶׁנָּרִים אוֹתָהּ בִּימֵי הַקַּיִץ לְהָמִית שָׁרְשֵׁי הָעֲשָׂבִים, שֶׁלֹּא תְּהֵא מַעֲלָה קוֹצִים בְּעֵת הַזֶּרַע בַּחֹרֶף; אַף אַתֶּם הֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיכֶם בְּטֶרֶם תָּבֹא עֲלֵיכֶם הָרָעָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלַּתְכֶם נִמְאֶסֶת כְּשֶׁתִּצְעֲקוּ:
2 וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים. וְאַל תְּהִי צַעֲקַתְכֶם לְפָנַי מִתּוֹךְ הָרֶשַׁע כִּי אִם מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא תִהְיוּ דּוֹמִים לְזוֹרֵעַ בְּלֹא נִיר, וְהִיא נֶהְפֶּכֶת לְקוֹצִים; קַרְדוֹנְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
